משנה: 6b הַלּוֹקֵחַ מַיִם וּמֶלַח וּפֵירוֹת הַמְחוּבָּרִים לְקַרְקַע אוֹ פֵּירוֹת שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְהַגִּיעַ לִירוּשָׁלֵם לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר. הַלּוֹקֵחַ פֵּירוֹת שׁוֹגֵג יַחְזְרוּ דָמִים לִמְקוֹמָן. מֵזִיד יַעֲלֶה וְיֵאָֽכְלוּ בַמָּקוֹם וְאִם אֵין מִקְדָּשׁ יִרְקָבוּ. הַלּוֹקִחַ בְּהֵמָה שׁוֹגֵג יַחְזְרוּ דָמֶיהָ לִמְקוֹמָהּ. מֵזִיד תַּעֲלֶה וְתֵאָכֵל בַּמָּקוֹם וְאִם אֵין מִקְדָּשׁ תִּיקָּבֵר עַל יְדֵי עוֹרָהּ. אֵין לוֹקְחִין עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת וּבְהֵמָה טְמֵיאָה מִדְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְאִם לָקַח יֹאכַל כְּנֶגְדָּן. אֵין מְבִיאִין קִינֵּי זָבִין וְקִינֵּי זָבוֹת וְקִינֵּי יוֹלְדוֹת מִדְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְאִם מֵבִיא יֹאכַל כְּנֶגְדָּן. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁהוּא חוּץ לָאֲכִילָה וּלְשְׁתִייָה וּלְסִיכָה מִדְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי יֹאכַל כְּנֶגְדּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' הלוקח מים ומלח. בגמרא דריש למעט לכל הני דקחשיב שאינן נקחין בכסף מעשר מהפרט מפורש בתורה בבקר ובצאן וביין ובשכר שהן אוכל ופרי מפרי וגידולי קרקע דבקר וצאן נזונין וגדלים מן הקרקע יצאו מים ומלח שאינן גידולי קרקע הכי דריש לה בבבלי ריש פ''ג דעירובין ואיכא תנאי דדרשי בגוונא אחרינא וכדמייתי לה הכא בגמרא:
אין מביאין קיני זבין וכו'. כל הני אין באים אלא מן החולין דדבר שבחובה הן והכא קמ''ל דאם הביא יאכל כנגדם ואע''פ שהחטאות ואשמות יש בהן אכילה להכהנים מ''מ אנן אכילה להבעלים בעינן בדמי מעשר שני דכתיב בכל אשר תאוה נפשך והיינו דקתני זה הכלל וכו' לאתויי כגון אלו דמ''מ יאכל כנגדן כל זמן שאין בהן אכילה להבעלים:
ואם לקח יאכל כנגדן. כנגד מה שהוציא על אלו יאכל בירושלים ממעות שלו בתורת מעשר ומתני' דהכא בשברח המוכר איירי או שמת וא''א להחזיר הדמים למקומן כדמסיק בהלכה דלעיל:
מתני' אין לוקחין עבדים וכו'. דלא ניתן כסף מעשר אלא לאכילה ולשתיה ולסיכה:
הלוקח בהמה. וכן הדין בלוקח בהמה בכסף מעשר חוץ לירושלים אם שוגג וכו' ואם אין מקדש יניחה עד שתמות ותקבר על ידי עורה כלומר היא ועורה:
ואם אין מקדש. ואינו יכול לאכלן יניחם עד שירקבו:
מזיד. שהיה יודע שהן מעות מעשר צריך שיעלה אותן הפירות ויאכלו במקום שהיא ירושלים:
הלוקח פירות. בכסף מעשר חוץ לירושלים אם שוגג שלא היה יודע שהוא כסף מעשר יחזרו דמים למקומן שכופין את המוכר שיחזיר לו את דמיו והן נשארין מעשר כמו שהיו לפי שמקח טעות הוא שהפירות הנלקחין בכסף מעשר צריך להעלותן לורושלים שאין הלקוח בכסף מעשר נפדה בריחוק מקום ואילו היה יודע הלוקח שהמעות מעשר לא היה לוקחן מפני טורח הדרך:
ופירות המחוברין לקרקע או פירות וכו'. שהן נרקבין קודם שיגיעו לירושלים דאינן דומים להפרט המפורש בבקר וגו' ואם לקח אותן לא קנה מעשר כלומר שאין קדושת מעשר חל על אותו הדבר הנקנה ואע''פ שיצאו המעות לחולין מחמת קניה זו משום דהתורה מיעטה אותן:
הלכה: תַּמָּן תַּנִּינָן אֵין לוֹקְחִין עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת וּבְהֵמָה טְמֵיאָה מִדְּמֵי שְׁבִיעִית וְאִם לָקַח יֹאכַל כְּנֶגְדּוֹ. וָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. רִבִּי יוֹנָה אָמַר אִיתְפַּלְּגוּן רִבִּי חִייָה בַּר יוֹסֵף וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר כָּאן דֶּרֶךְ מְכִירָה כָּאן דֶּרֶךְ חִילּוּל. 7a וְחָרָנָא אָמַר כָּאן בְּשֶׁהַמּוֹכֵר קַייָם. וְכָאן שֶׁהָלַךְ לוֹ הַמּוֹכֵר. וְלֹא יָדַעְנָא מָאן אָמַר דָּא וּמָאן אָמַר דָּא. מִן מַה דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם שְׁמוּאֵל נִקְנֶה הַמִּקַּח. הֲרֵי הוּא דְאָמַר כָּאן דֶּרֶךְ מְכִירָה כָּאן דֶּרֶךְ חִילּוּל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' תמן תנינן. זה הכתוב בספרי הדפוס בריש הסוגיא מסורס ומהופך בטעות דצריך לגרוס בתחלה הא דכתוב לקמן מתני' דר' עקיבא וכו' עד כר''ע ניקחין בכסף מעשר דכל זה קאי ארישא דהמתני' ואח''כ שייך האי תמן תנינן וכו' עד וכאן דרך חילול. ושייך שפיר עלה הא דלקמן א''ר חגיי מתני' אמרה כן וכו' ואלו למאי שנתהפך בטעות לא שייך כלל דברי ר' חגיי אהאי דר' ישמעאל ור''ע:
מתני' דר''ע. הא דלא ממעט במתני' אלא אלו מים ומלח וכו' כר''ע הוא דאתיא ודלא כדרשת ר' ישמעאל דלקמיה דאלו לדרשת ר' ישמעאל אימעוט נמי דגים וכו' דאיהו דריש מה הפרט מפורש ולד ולדות הארץ שנבראו מן הארץ במעשה בראשית ולאפוקי דגים דממיא איברו וחגבים מרקק נבראו וכמהין ופטריות אינן גדלין בארץ ור''ע הוא דדריש מה הפרט מפורש פרי מפרי וא''כ דגים נמי פרי מפרי נינהו וכן למאי דדריש מה הפרט מפורש שהן גם כן מכשירי פרי כלומר שמתקנין ואוכלין בהן איזה דבר א''כ איתרבו נמי חגבים שהן פרי מפרי ומכשירי פרי וכמהין ופטריות שהן גדלין באילן ונקראין פרי מפרי ומכשירי פרי וכדקאמר מה נפק מן ביניהון מהני דרשות דגים וכו' דכר''ע ניקחין בכסף מעשר:
תמן תנינן. הכתוב לעיל הכא הוא דשייך:
תמן תנינן. במתני' דלקמן. אין לוקחין עבדים וקרקעות ובהמה טמאה מדמי מעשר שני כצ''ל ושביעית הכתוב כאן בספרים ט''ס הוא דאף דתנינן כן בשביעית בפ''ח מה שייך למירמי שביעית אמעשר שני ולקמן תנינן בהדיא גבי מעשר שני הכי ופריך מהתם דקתני יאכל כנגדן שהלוקח יאכל ממעות שלו בקדושת מעשר בירושלים כפי אותן המעות שהוציא בדברים הללו וסתמא קתני דמשמע בין שוגג בין מזיד והכא במתני' את אמר הכין דאם לקח פירות או בהמה בשוגג קנסינן ליה למוכר ויחזרו דמים למקומן ואמאי לא קנסינן התם נמי למוכר שיחזיר הדמים למקומן:
איתפלגון. בשינויא דהך רומיא ר' חייה בר יוסף ושמואל דחד אמר כאן במתני' דלקמן דרך מכירה מיירי והמקח קיים ולא קנסינן ליה להמוכר לפיכך צריך הלוקח שיאכל כנגדן וכאן במתני' בדרך חילול מיירי שאמר לו המעות של המעשר הללו יהיו מחוללין על הפירות או על הבהמה שלך והלוקח דקתני לאו דווקא הוא אלא דהיינו המחלל ומשום דמחלל עם חבירו נקט לה בלישנא דהלוקח וכיון דקיי''ל כחכמים דר''מ בהלכה דלעיל דאין מחללין מעות מעשר שני על שום דבר כ''א דוקא על השחוטין אף בדיעבד אינן מחוללין ויחזרו הדמים למקומן:
וחרנה. ואידך אמר דתרווייהו בדרך מכירה מיירי וכאן בהמתני' בשהמוכר קיים קנסינן ליה דלא נקנה המקח ויחזיר הדמים למקומן וכאן במתני' דלקמן מיירי שהלך לו המוכר או שמת וא''א להחזיר הדמים לפיכך צריך הלוקח שיאכל כנגדן:
ולא ידענא וכו'. ולא ידעינן מי משניהם משני כך או כך דלא מסיימי אלא מן מה דא''ר יוסי בשם שמואל לקמן על המתני' דאין לוקחין עבדים וכו' דנקנה המקח ולא קנסינן ליה להמוכר א''כ ש''מ דשמואל הוא דאמר האי שינויא כאן דרך מכירה וכאן דרך חילול:
מַתְנִיתִין דְּרִבִּי עֲקִיבָה דְּלֹא כְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל דָּרַשׁ וְנָתַתָּ הַכֶּסֶף בְּכָל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ כְּלָל. בַּבָּקָר וּבַצֹּאן בַּיַּיִן וּבַשֵּׁכָר פְּרָט. וּבְכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ הֲרֵי כְּלָל אַחֵר. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אֵי אַתָּה דָּן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט. לוֹמַר לָךְ מַה הַפְּרָט מָפוֹרָשׁ דָּבָר שֶׁהוּא וְולַד וְולָדוֹת הָאָרֶץ. אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא וְולַד וְולָדוֹת הָאָרֶץ. רִבִּי עֲקִיבָה מְפָרֵשׁ מַה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ דָּבָר שֶׁהוּא פֶּרִי וְולַד פֶּרִי וּמַכְשִׁירֵי פֶרִי. אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא פֶּרִי וְולַד פֶּרִי וּמַכְשִׁירֵי פֶרִי. מַה נְפִיק מִבֵּינֵיהוֹן דָּגִין וַחֲגָבִין כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת. כְּרִבִּי עֲקִיבָה נִיקָּחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source